קרן הקולנוע הישראלי
ע. ר. 58-015-103-3
קרן הקלנוע הישראלי

פיגומים

פיגומים הוא סרטו הראשון של מתן יאיר, שבשנים האחרונות עבד כמורה להיסטוריה וספרות בתיכון בהרצליה. המפגש שלו עם תלמידים המתקשים להתמודד עם המסגרת החינוכית בו הם נמצאים ומגיעים מרקע חברתי לא פשוט גרם לו לשאול שאלות באשר להשפעה ולמקום של עולם הספרות והשירה על חייהם.

הסיפור של הסרט נולד מהמפגש של יאיר עם התלמידים ובמיוחד מהמפגש שלו עם אשר לקס, השחקן הראשי ותלמיד של יאיר .

בדבר הבמאי מספר יאיר על תהליך הכתיבה והעבודה על הסרט:

"בתשע שנים האחרונות אני עוד כמורה להיסטוריה וספרות בתיכון היובל בהרצליה. אני מכין תלמידים לבגרות בספרות בכיתות 'אתגר', שאליהן מגיעים בני נוער שמתקשים להתמודד עם המסגרת החינוכית לימודית, וכיתה זו היא שלב אחרון טרם נשירה מלימודים. במהלך השנים שאני עובד איתם, חשבתי שאצליח להפוך את הקריאה לחלק בלתי נפרד מחייהם, לגרום להם לאהוב ספרות ולמצוא את היופי שבה. אבל לעיתים חששתי מכך שברגע שפרק התיכון יסתיים - יסתיים לו גם פרק הספרות בחייהם. שזו אולי הפעם האחרונה בחייהם בה הם יקראו שירים, מחזות, סיפורים קצרים ורומנים.

במהלך השנים הכרתי נערים אלימים, מלאי צלקות וקסם. ושאלתי את עצמי מה יישאר מכל זה? מה יישאר להם מהשיעורים שעשינו? כשהתלמידים יחזרו הביתה וישאלו אותם מה הם למדו היום- מה הם יענו? מה נשאר מכל השעות הללו בכיתה ומה יישאר ממני אצלם?

אחד הילדים שעניינו אותי במיוחד היה אשר. אשר היה נער שעשה הרבה בעיות בבי"ס, היה לי קשה ללמד אותו והרבה פעמים פחדתי ממנו. אבל יחד עם זאת ראיתי שיש בו איזה גרעין של חום, ושיש משהו שמחבר בינינו, כי שנינו לא לבשנו מסכות. אבל איך מגיעים לתלמיד כזה? איך שיעורי הספרות יכולים להפוך למשהו משמעותי עבור אשר? איך יכול להתרחש מפגש משמעותי בין מורה לספרות לבין תלמיד כמו אשר? התחלתי לחשוב על עלילה שהתבססה על החוויות ועל הרגשות שלי באותה תקופה ומצאתי שרק אירוע דרמטי של פרידה יוכל לגרום לאשר להסתכל מחדש על התקופה בבי"ס ולראות אותה באור אחר.

הייתי זקוק לכתוב דבר שכזה כדי למצוא משמעות בדברים שאני עושה, ביצירות שאנחנו לומדים, ולפתח תקווה שמפגשים כאלה יכולים להתקיים בכיתה.

בסופו של דבר החלטתי ללהק בסרט את אשר עצמו לתפקיד הראשי, וכמה מחבריו ומתלמידיי לשעבר שמשחקים את התלמידים בכיתה. העבודה איתם בצילומים היא חוויה מרגשת ומרתקת ומהווה סגירת מעגל מאוד משמעותית עבורי ועבורם.

ליוסי בנאי בשירו 'אני וסימון ומואיז הקטן' יש שורה שמתארת את תקופת ילדותו 'ובלילות החורף הקרים מאד היינו מתכסים בכל החלומות'. שיר זה מתאר בפשטות את הילדות של אבא שלי, בירושלים, במחסור, בעוני, בתחושה מתמדת של רעב עם שבעה אחים ואחיות בשני חדרים, בשנים של המצור ואחר כך בתקופת הצנע. פעמים רבות אני חושב על אבי כשאני מלמד נערים ונערות שחווים מחסור חומרי או תרבותי. נערים ונערות שבביתם לא תמיד יש ספרים, פסנתר או מפגש עם יצירות אומנות, שלא ביקרו בחו"ל, שלא היה מי שיספר להם סיפורים.

בסרט 'פיגומים' אני מנסה להראות את המורכבות הכרוכה במפגש ובלימוד תלמידים מסוג זה. הסרט חושף מפגש בין אשר, תלמיד שלמרות הרקע הדל שהוא מגיע ממנו קיימת בו סקרנות טבעית, חוקרת ושואלת ולצידה אימפולסיביות אלימה, הישרדותית כמעט, אל מול מורה שמזהה את הצורך של אותו תלמיד בחום, הכוונה והרחבת אופקים. המפגש בין אשר היצרי, האלים והאימפולסיבי לבין רמי המורה לספרות, העדין, מהורהר, מאופק הוא כמעט בלתי אפשרי. אולם השניים חולקים תכונת אופי משותפת, הצורך בכנות לצד חוסר היכולת 'לשחק את המשחק' ולפעול לפי תכתיבי המסגרת והכללים. הם מצליחים לזהות ולראות אחד אצל השני את הנפש ולנקות ממנה את התוויות, את מה שאנשים אומרים, את הביקורת ואת הדעה הקדומה.

הכוונה שלי הייתה לשמור על אותנטיות בסרט באמצעות הדיאלוגים שבסרט ובאמצעות האנרגיה והתנועה בתוך הסצנה. להגיע לכוראוגרפיה שיהיה בה את הקצב הנכון והזרימה, ולכן בחרתי לעבוד עם 'נון אקטורס', כי אני סבור שהדרך שבה הם מחזיקים את גופם, מדברים, מגיבים, יקרבו אותי לתחושת הריאליזם שאני מכוון אליה, ולחזון הקולנועי של הסרט."

"פיגומים" הוקרן בהקרנת בכורה בפסטיבל קאן 2017 במסגרת ACID המוקדשת לחשיפה של במאים מתחילים. בפסטיבל הקולנוע  בירושלים 2017 זכה הסרט בפרס חג'ג' לסרט הטוב ביותר, אשר לקס זכה בפרס חג'ג לשחקן הטוב ביותר וצלם הסרט קיבל ציון לשבח.

עמי סמולרצ'יק זכה בפרס שחקן המשנה הטוב ביותר בפרסי אופיר 2017.

פיגומים

עם: אשר לקס, יעקב כהן, עמי סמולרצ'יק, קרן ברגר

במאי ותסריט: מתן יאיר

מפיקים: גל גרינשפן ורועי קורלנד - גרין פרודקשנס, סטניסלב דייז'י - פילם פרודוקצה (פולין)

יונייטד קינג – משה אדרי ולאון אדרי.

עורך: דב שטויר

צלם ראשי:  ברטוש בייניאק

קו פרודוקציה עם קרן הקולנוע הפולנית.