קרן הקולנוע הישראלי
ע. ר. 58-015-103-3
קרן הקלנוע הישראלי

אויר קדוש בקולנוע – 4/10

אדם, בחור משכיל ופנטזיונר מנצרת עיר הבשורה, חולם להיות איש עסקים מצליח. הוא עובד במשרד של רואה חשבון מושחת ושואף ליותר. אשתו נכנסת להריון ואדם, שעתידו הכלכלי מעורפל, חש שאינו מוכן לילד עדיין. ורג', אביו החולה של אדם, רוצה להוריש לו את סדנת ניפוח הזכוכית שלו אותה נטש לאחר ששימשה אותו ב 40 השנים האחרונות. 

אחרי שהוא פוגש את רוברטו, כומר איטלקי אשר מדריך צליינים בעיר רעיון לסטארט אפ גאוני צץ במוחו, מכירת אוויר קדוש בבקבוקים. רגע לפני שהוא עומד להתעשר, משהו בלתי צפוי קורה.

סרטו של סרור נפתח בפקק תנועה, התנועה עומדת ולמעשה הכל עומד והפקק הוא דימוי למצב קיומי שבו מחפשים מוצא, דרך להתקדם, לנוע ולהתמודד עם קשיים פוליטיים, ביריוקרטיים, תרבותיים וחברתיים. 

הרעיון האבסורדי של מכירת אויר בעצם מצביע על הדבר לו כולם זקוקים במציאות המתוארת "אויר".  

בדבר הבמאי  כותב שאדי סרור:

"אויר קדוש" משקף מצב חברתי פוליטי של הדור השלישי לנכבה. הסרט מציג מראת מצב של הצעירים הפלסטינים שחיים כאן ללא חלומות ושאיפות, ומנסים, למרות האפליה והפערים בין העדות והמגזרים, למצוא לעצמם שייכות בתוך מדינת ישראל. הסרט מביא באופן הומאני לקדמת המסך את הגיבורים אדם ולמיה כזוג צעיר, וזאת כדי שהקהל הרחב יפגוש אותם קודם כל כבני אדם כמוהם. ולמרות זאת, השדה הפוליטי עדיין נמצא ברקע. לא רואים אותו, אבל הוא שולט משום שהמצב החברתי של הזוגות הצעירים נראה אבסורדי, בחסות המדיניות הפוליטית והתרבותית בישראל.

האלימות בחברה הפלסטינית ובקרב המיעוט הערבי במדינת ישראל נובעת מאפליה ומחוסר שייכות, שמרגישים אותם בראש ובראשונה בגלל הכישלון האישי ובקרב המעגל המשפחתי. הנוצרים כמיעוט בתוך מיעוט מקופחים וחסרי ישע יותר מעדות אחרות במדינה, ותסכול זה גורם לגיבור הסרט לנהוג כפי שהוא נוהג, כשמכירת אויר על ידי צעיר סהרורי וחולמני הינו צעד לפני השיגעון. קל לאבד פה תקוה, במיוחד שאתה לא חלק מהקונצנזוס התרבותי, אך למרות המציאות הישראלית האבסורדיות והחונקת וחוסר ההיגיון שבה, הגיבור עדיין מפוקח ובעל שכל ישר, שקורא לאהבה, דיאלוג ושלום, ולא למלחמה."   

שאדי סרור נולד, גדל ומתגורר בנצרת, בה מצולמת ומתרחשת עלילת סרטו השני "אויר קדוש". 

סרור הוא בוגר תואר ראשון בחוג לתיאטרון באוניברסיטת תל אביב ותואר שני ללימודי קולנוע באוניברסיטה ללימודי אמנויות בסן פרנסיסקו, שם צילם בשנת 2005 את סרט ביכוריו Sense of Need"  ".  המשך שיחק בסרטיו של עמוס גיתאי "אנה ערבייה" ובסרטו הקצר "ספר עמוס", לצד סרטים קצרים נוספים ביניהם "אווה מריה" של באסיל חליל שהיה מועמד לפרס האוסקר. ביים ולקח חלק בהפקה האירופאית רחבת ההיקף של האפוס Jerusalem 24 Hours "  "    ביים סדרות בערבית ביניהן הקומדיה "אמואש" ששודרה בערוץ 1, ובמקביל הרבה להשתתף במחזות תיאטרון רבים ומגוונים.

אויר קדוש הוקרן לראשונה בפסטיבל הקולנוע בטרייבקה וזכה לביקורות משבחות.

 בהוליווד רפורטר נכתב: "קומדיה סאטירית מנצחת ובלתי נשכחת, עדינה כפי שהיא ערמומית. חריף, מעורר מחשבה ומעניין, עם תסריט שנבנה באלגנטיות וסטייל ויזואלי. שאדי סרור יודע בכישרונו כיצד לערבב אקשן ורגישות". (שרי לינדין    Hollywood Reporter)

זוכה פרס ארגון מבקרי הקולנוע לסרט הביכורים בתחרות הרשמית של פסטיבל ירושלים, פרס התסריט המקורי בפסטיבל מונפלייה ופרס המוזיקה המקורית בפסטיבל מנהיים.

עם: שאדי סרור, לטיסיה איידו, שמוליק קלדרון, טארק קופטי

מפיקים: אילן מוסקוביץ', שאדי סרור

צילום: דניאל מילר

עריכה: נעמאן בשארה