קרן הקולנוע הישראלי
ע. ר. 58-015-103-3
קרן הקלנוע הישראלי

סרטי הקרן

הבן דוד (2016)

ז'אנר:דרמה, חברתית
אורך סרט:90 דק'
סטאטוס:מוכן להקרנה
מסלול:עצמאי

כשפע מתרחש בקבוצה הומוגנית הכוללת מישהו 'אחר' , המבטים שלנו נעים ב"טבעיות" אל עבר ה'אחר'. ואם אנחנו מספיק גזעניים או שהאליבי שלו מספיק רופף או חלילה שניהם, זה עלול להגמר רע. לא בדיוק במקרה שלנו.

במקרה שלנו ה'אחר' הוא פאהד, פועל פלשתיני שנפתלי מביא לשפץ את הסטודיו שלו, הצמוד לביתו שבישוב כפרי במרכז הארץ. הפשע הוא אונס. נפתלי האנושי והשקול היה בנסיבות אחרות משתף פעולה ברמה זו או אחרת עם חקירת החשד שדבק בפאהד. אלא שהפעם, החקירות השונות באות על חשבון השיפוץ לו חיכה זמן רב, ועל חשבון האמת הפנימית שלו. הוא לא יכול לשאת זאת. הוא שומע את הגזענות שבמעשי חבריו ליישוב זועקת לשמיים.

נפתלי (45, נשוי 2) חי את חייו בישוב כפרי במרכז הארץ. את מרב זמנו הוא מקדיש לעבודתו (שחקן יוצר) וכן לפרויקטים שונים שהוא ממציא ומנסה לקדם. מערכת היחסים עם אשתו מתוחה מהסיבות הרגילות – טיפוח הביחד אינו עומד בלחצי היומיום ובאמביציה של כל אחד מבני הזוג. עם הילדים - תומר בן ה-12 ודנה בת ה-7, יחסיו טובים מאוד והוא מאוד אוהב אותם וקשור אליהם. הם באמת מקסימים. בכל קנה מידה.

במעשה שעושה נפתלי, הבאת פועל פלשתיני שישפץ לו את הסטודיו, מהולים שמאלנות חיובית, שיקול פרקטי וגם חסכון כספי מסוים. כשהוא משאיר אותו לבד להוריד את הילדים, מתבצע בכפר אונס. הפועל הפלשתיני הופך לחשוד "טבעי". אפילו בעיני נפתלי לרגעים מסוימים, שלא מרפים בקלות.

התכנים החברתיים שיש ל"הבן דוד" לא ימנעו ממנו לנוע בטבעיות ולעיתים בבוטות בין הומור לפחד. הומור הנובע מהתבוננות עצמית עמוקה החושפת ופורטת את החוליים שלנו הישראלים לבין החרדה שתתלווה לבחירות של נפתלי.

הליברליות של נפתלי ניצבת מול הפחדים והדעות הקדומות של אנשי הכפר. זהו סיפור של גיבור שנאבק על האמת הפנימית שלו מול הקהילה הסובבת אותו, חבריו ואפילו משפחתו.



מפיקצחי גראד
במאיצחי גראד
תסריטאיצחי גראד