יפו 1948. בית מגורים על יד הים אשר נעזב בבהלה על ידי משפחות ערביות, הופך להיות ביתם של יהודים ניצולי שואה שמילטו נפשם מהתופת באירופה.
אנשים כואבים ופצועים בנפשם, שנעקרו מעולמם, מגיעים חסרי כול לארץ זרה וצריכים להתמודד עם קשיי הקיום היומיומיים.
בגלל מצוקת הדיור גרות כמה משפחות בדירה אחת, חדר אחד לכל משפחה ומטבח ושירותים משותפים.
רדופים מאימת הזוועות שחוו, מתרפקים בגעגועים על עולמם שחרב, הם נאחזים בחלומות לחיים חדשים ובעיקר משוועים לאהבה.
הסרט מסופר כקלידוסקופ שנע בזמן בין עבר והווה.
מיכל בת-אדם הופכת רסיסי סיפורים וקרעי חיים לפואמה אפית-לירית, ומעלה תהיות על מהות הקיום שלנו.
