הסרט חלונות בנוי מרצף סיפורים קצרים על אהבה.
זוגות זוגות בני חמישים בערך, כל פעם זוג אחר, עומדים ליד חלון בחדר, מוארים בשמש הקיץ האכזרית של תל אביב, כשאחד מהשניים רוצה לצאת דרך הדלת.
הסרט יחשוף אותם כשהם עומדים ומביטים מהחלון החוצה ואומרים משהו על חייהם. ברגעי התבוננות אלה, הם עושים חשבון נפש עמוק וחם או שטחי וקנטרני; זה וגם זה נובע מעומק הלב. הם לא יוותרו על כעסם. הם לא יוותרו על האמת שלהם, הם לא יכולים אפילו להסכים על מזג האוויר השורר שם.
ובכל זאת סרט על אהבה – כי גיבוריו אוהבים זה את זה.
